שמר נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). התאונה אירעה ביום 05.08.04.

רקע:

התובע יליד 1951, בהתאם לנטען במועד התאונה היה נהג ומוביל סחורות (להלן: "התובע"). ביום התאונה נהג התובע באופנוע נושא מס' רישוי 2222624, בעת שרכב על אופנוע, צד ג' פגע בו, כתוצאה מהתאונה התובע הובהל באמבולנס לבית חולים שיבא. חברת "המאגר הישראלי לביטוחי רכב" הינה מבטחת רכב צד ג' (להלן: "הנתבעת").

בתיק זה מונה בהסכמת הצדדים ד"ר איתמר אבנטוב, אורטופד מטעם בית-המשפט. ד"ר אבנטוב, ערך חוות דעת רפואית ביום 24.07.07 (להלן: "חווה"ד"), בחוות דעתו קבע, כי בעקבות הפגיעה נגרמו לתובע הנזקים הבאים:

בגין חבלה בכתף נכות בשיעור 12.5% לפי סעיף 41 (4)ג חלקי לתקנות הביטוח הלאומי (להלן: "תקנות המל"ל").

בגין חבלה בעמוד שדרה מותני, אשר הותירה הגבלה בתנועה, נכות בשיעור 5% לפי סעיף 37(א) חלקי לתקנות המל"ל.

בגין חבלה בקרסול שמאל אשר הותירה הגבלה נוכח דלדול בשריר השמאלי קבע נכות בשיעור 5%, לפי סעיף 51 (א) חלקי לתקנות המל"ל.

לסיכום, נקבעה לתובע נכות אורטופדית משוקללת בשיעור של 21% לצמיתות.

ביום 05.11.12, התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר גם ד"ר אבנטוב.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות, אלא בשאלת נכותו הרפואית והתפקודית של התובע ונזקיו כתוצאה מן התאונה.

כמו-כן, הצדדים חלוקים באשר לממצאי חוות הדעת של המומחה מטעם בית משפט ודרך קביעתם.

עיקר טענות הצדדים – נכות רפואית ותפקודית :

התובע מבקש לאמץ את קביעתו של ד"ר אבנטוב לנכותו הרפואית כפי שנקבעה בחווה"ד מאחר שזו לא נסתרה בחקירה הנגדית. לטענתו, ד"ר אבנטוב בחקירתו חיזק וחידד את קביעותיו כפי שנמסרו בחווה"ד שמסר.

עוד הוסיף התובע, כי הסבריו של ד"ר אבנטוב תואמים את הפרקטיקה לפיה מומחה רפואי יכול לקבוע נכות בהתאמה.

הנתבעת טענה, כי קביעותיו של ד"ר אבנטוב, הינן שגויות ובית המשפט אינו יכול להסתמך עליהן מאחר שהן נקבעו לפי "נכות מותאמת" ולא לפי תקנות המל"ל.

בנוסף, חולקת הנתבעת על ממצאי חוות-הדעת, כדלהלן:

קביעת המומחה ולפיה פריקת הכתף אירעה ביום התאונה הינה מוטעית מכיוון שבתעודת חדר המיון מיום התאונה נרשם:ACJ D Disloc דרגה III ללא פריקת כתף. עוד, בסריקה קולית של הכתפיים (US) מיום 25.01.06, נרשם כי לא נמצא ממצא פתולוגי ולא נמצאו סימנים לקרע. לטענתה, המומחה לא סיפק נימוק מניח את הדעת לקביעתו, כי הרופא שפענח את בדיקת US טעה באבחנתו. בנוסף, יש לייחס הגבלת התנועה של התובע לעברו ללא קשר לתאונה. לסיום טענה, כי קיים שוני בין תוצאות הבדיקה הפסיבית לבדיקה האקטיבית.

המומחה בחקירתו הנגדית הסכים לטענת הנתבעת, לפיה הגבלת התנועה בעמוד השדרה לא התפתחה כתוצאה מהתאונה, אלא מקורה בעקמת ובשינויים ניוונים אשר אובחנו אצל התובע בבדיקת מיפוי עצמות מיום 28.09.04. כמו-כן, המומחה אישר, כי מדובר בהגבלה קלה אשר אינה מהווה נכות לפי תקנות המל"ל – (סעיף 2 י' לסיכומי הנתבעת).

לסיכום טוענת הנתבעת, כי נכותו הרפואית של התובע אינה עולה על 5% לפי סעיף 39(3) לתקנות המל"ל, בגין פגיעה בכתף שמאל בלבד.